חסדי אבות פירוש מסכת אבות לרבי דוד פרווינצאלו

על מסכת אבות נכתבו ונתפרסמו פירושים רבים ביותר, וכל דור דור חכמים ממשיכים ומוסיפים לפרשה. ללמדך, שעדיין יש מקום לפרסם פירוש על מסכת זו, ואם כן אפוא אף הפירוש שלפנינו בכלל. עם זאת מן הראוי לכתוב כאן בקצרה מה נתחדש בו. הרוצה לדעת פרטים נוספים ולהרחיב את ידיעותיו, ימצא זאת במבוא.

מחבר הפירוש הוא ר' דוד פרווינצאלו, שנולד בשנת רס"ו, ונפטר לא לפני שנת שכ"ה. ר' דוד, כאחיו ר' משה (מהר"ם פרווינצאלו), פעל במנטובה שבאיטליה. ר' אברהם הרופא משער אריה (פורטלאונה) בעל "שלטי הגבורים" (מנטובה, שע"ב; ירושלים, תש"ע) מכנה את ר' דוד בשם: "הגאון ראש לדרשני איטליאה שהיו בזמננו".

ר' דוד כתב כמה חיבורים שככל הנראה אבדו, ורק שניים מהם שרדו: פירוש לשיר השירים, ופירוש למסכת אבות בשם חסדי אבות. חיבורים אלו נשארו טמונים בכתב יד ולא נודעו, ונראה שמשום כך לא נתפרסם שם ר' דוד במשך הדורות.

המעיין בפירוש שלפנינו ימצא בו פירושים שלא מצאנום אצל פרשנים שפעלו לפניו. ר' דוד ממעט מאוד להשתמש בפירושים שקדמו לו, ולכן רוב דבריו הם פירושים מקוריים ונאים למי שאמרם.

חידוש מיוחד נמצא בפירושו. ר' דוד הוא ככל הנראה החכם הראשון שמרבה לצטט מדברי "החכם ר' ידידיה", המוכר יותר בשם פילון האלכסנדרוני. חכם זה היה פילוסוף יהודי שפעל באלכסנדריה שבמצרים, ונפטר כשלושים שנה לפני חורבן בית שני. הוא כתב חיבורים רבים ביוונית, שתורגמו ללטינית, והיתה להם השפעה רבה על העולם הנוצרי. אבל בספרות התורנית לא הוזכרו חיבוריו, והם תורגמו לעברית רק בדורות האחרונים, החל מאמצע המאה השמונה עשרה. דומה שהרבנים היחידים שהשתמשו בכתביו לפי התרגום הלטיני, היו חכמי איטליה בתקופת ר' דוד, שהזכירוהו בכתביהם ובדרשותיהם. די לציין לאחד מהם, הוא הדרשן המפורסם ר' יהודה מוסקאטו, הידוע גם בפירושו "קול יהודה" על ספר הכוזרי, שהזכירו בספר דרשותיו "נפוצות יהודה", שנדפס כמה פעמים.

הרי לפנינו דברי ר' דוד בהקדמתו בדבר תכלית מסכת אבות, וממילא גם הסביר את מטרת פירושו:

אך תכליתה [של המסכת] הוא להגיע האדם אל יראת ה' ולקרות שם חסיד וקדוש עד שידבק בו ית'[ברך] וית'[עלה] שמו, שזהו סוף כל האדם החי כשכל ההולך בדרכיו כמו שכתוב ובו תדבק (דברים י, כ), לכן קראתי ביאורי זה חסדי אבות, והסבה גלויה.

ואכן הקורא את כל פירושו של ר' דוד, יראה בבירור שהוא מעמיד לפני הקורא גישה מסויימת, שעליה הוא חוזר שוב ושוב. הוא מציג לפני הקורא את הדרך הנכונה שעל האדם ללכת בה. עליו לדעת שעיקר תפקידו של האדם בעולם הזה הוא לימוד התורה וקיום מצוותיה. כדי להשיג זאת עליו לשפר את מדותיו ולעמוד כנגד פיתויים גדולים המצויים בעולם הזה. עליו לדעת שחכמת התורה עומדת מעל לכל שאר החכמות, והיא היחידה שתביא את האדם לאושר האמיתי. ר' דוד מודע לקושי שבדבר, ולכן הוא חוזר ומדגיש כי אדם שילך בדרך זו מובטח לו שכרו בעולם הבא.

אין מן הצורך לומר, שדברי ר' דוד בעניין מטרת מסכת אבות מוסכמים על דעת רובם הגדול של פרשני מסכת אבות. עם זאת אנו נוסיף עוד כמה מלים להסבר הרקע המיוחד, לעניות דעתי, לכתיבת הפירוש שלפנינו.

יהדות איטליה בזמנו של ר' דוד (וגם מאוחר יותר), היתה יהדות פתוחה לסביבה התרבותית האופפת אותה, והיא היתה מעורבת מאוד בכל תחומי התרבות הללו. כדי למנוע השפעות שליליות מצד הסביבה, תיכנן ר' דוד להקים מוסד לימודים גבוה, מעין אוניברסיטה, שיפעל על פי דרכי היהדות. הוא פרסם קול קורא, שבו תיאר את המצב העגום של בני הדור, וכן הציע תכנית לימודים מפורטת לשיפור המצב. לא ידוע אם התכנית יצאה לפועל.

המעיין היטב בפירוש שלפנינו יבחין כי במקומות מסויימים דברי ר' דוד מכוונים גם כנגד בני דורו, והוא מנסה באמצעות הפירוש לכוונם לדרך הנאותה לרוח היהדות. המעיין במבוא יראה דוגמאות לכך.