תלמוד ירושלמי שוטנשטיין נדרים

במשך חמישה דורות של תקופת התלמוד, פרחו בגליל גדולי חכמי ארץ ישראל. כאן, כמו חכמי בבל, דנו, פירשו והורו את הלכות ועקרונות המשנה שהתקבלו בסיני. לימוד הקודש של אותן שנים נאסף בתלמוד ירושלמי - התלמוד הירושלמי.

הם חיו עם פוגרומים רומיים ורדיפות - אבל להבת התורה בערה עז למרות הכל. עד לערך בשנת ד'קל, אז האנטישמיות הרומית האכזרית השמידה את ישיבות ארץ הקודש והשתיקה את קול התורה שלה. אבל תורת חז"ל נכתבה בתלמוד ירושלמי, כשם שתורת בבל התבטאה בתלמוד בבלי - התלמוד הבבלי.

אבל בעוד שלחכמי בבל היו עוד 150 שנה לעצב, להבהיר ולארגן את נוסח התלמוד הבבלי, הרדיפות הרומיות בארץ הקודש הפכו את זה לבלתי אפשרי. לפיכך, התלמוד הירושלמי קשה ביותר, ולמרות משמעותו הרבה - הוא היה ספר קשה להבנה פרט ללומדי הירושלמי בקביעות ובמסורת.

כעת, הודות לתלמידי החכמים המצטיינים שכתבו את מהדורת שוטנשטיין היסודית לתלמוד בבלי, נפתחת המסגר מעל עוד בית אוצר של תורה שבעל פה, התלמוד הירושלמי.

פרויקט זה התקבל בהתלהבות וזכה להסכמה רחבה ממנהיגי התורה בארץ ישראל ובעולם.